תקציר: ד"ר יאיר עדן

לטקסט המלא

ההחלטה על העברת פצוע למרכז טראומה צריכה להתקבל במהירות ולעיתים קרובות, עם מידע חלקי בלבד.  

מיון שניוני לא מדויק יכול לגרום לאשפוז של חולה שנפצע קשה בבית חולים שאינו מתמחה בטראומה או לחילופין העברת פצוע ללא פגיעות קשות למרכז טראומה. מיון יתר מעמיס על מערכת הטראומה ללא תועלת קלינית משמעותית בעוד שמיון חסר מציב חולים שנפצעו קשה בסיכון מוגבר לתמותה.  

מכאן שמיון מדויק הוא קריטי הן לתוצאות המטופלים והן לניצול מיטבי של המשאבים. הזיהוי של חולים הזקוקים להעברה ממרכזים שאינם טראומה למרכזי טראומה (מיון שניוני) לוקה  בשיעורים גבוהים של מיון עודף ומיון חסר.

מטרת המחקר הייתה להעריך את השונות ברמת הדיוק של מיון שניוני בין בתי חולים שאינם מרכזי טראומה ולזהות גורמים הקשורים למיון שניוני מדויק יותר. בדקנו את הקשר בין מאפייני מטופל, הרופא ובית חולים ושיעורי מיון עודף וחסר  במערכת טראומה באונטריו, קנדה,  במטרה לזהות מרכזים שלרוב מדייקים יותר במיון השניוני של פצועי טראומה.

שיטות: ערכנו מחקר מבוסס אוכלוסייה של פצועים שהתקבלו למרכזים שאינם מרכזי טראומה במערכת רישום אזורית גדולה. המטופלים סווגו כמיון חסר, מיון  יתר על המידה או מיון מדויק על סמך סטטוס העברה ונוכחות פציעה קשה.

מודלים סטטיסטיים שימשו להשוואת דיוק המיון בין בתי חולים וזיהוי גורמים הקשורים למרכזים עם ביצועים טובים מאחרים.

תוצאות: מבין 118,973 מטופלים  שזוהו ב- 182 בתי חולים  שאינם מרכזי טראומה, 37,528 (31.5%) סבלו מפגיעות קשות. מרבית הפצועים קשה (76.9%) לא הועברו למרכז טראומה (מיון חסר), ואילו 9.6% מהחולים שלא נפגעו קשה הועברו למרכז טראומה (מיון יתר). למרות הבדלים משמעותיים ברמת מיון השניוני בין בתי החולים נראה כי המשאבים המקומיים לא היו קשורים לדיוק במיון הפצועים.

דיון: ערכנו ניתוח מבוסס אוכלוסייה של דפוסי מיון שניוני. מצאנו שלושה ממצאים עיקריים. ראשית, הדגמנו שונות משמעותית ברמת הדיוק של מיון שניוני בין בתי חולים שאינם מרכזי טראומה.. שנית, השונות שנצפתה ברמת הדיוק של המיון השניוני לא הוסברה במלואה על ידי תמהיל המקרים או המשאבים.

נתונים אלה מצביעים על כך שישנם גורמים נוספים וניתנים לשינוי, כמו פרוטוקולים מוסדיים של בית חולים, שעשויים להשפיע על דיוק המיון השניוני.

שלישית, הדגמנו כי ההבדלים ברמת הדיוק בין המרכזים נובעים משונות בהיקף מיון יתר. ממצא זה מצביע על כך שהתמקדות בהקטנת קבוצה זו עשויה להיות בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על שיפור הדיוק של מיון שניוני במערכת טראומה.

יתרה מזאת, יתכן שניתן יהיה להפחית את שיעורי מיון היתר מבלי להגדיל את שיעורי מיון החסר.

הבנת מערכות ותהליכים במרכזים שאינם מרכזי טראומה אך עם דיוק גבוה עשויה להוביל ליצירת אסטרטגיות לשיפור הדיוק והנגישות לרמת טיפול מדויקת בכל מערכת הטראומה.

Tillmann, B., Nathens, A., Guttman, M., (2020, February). Hospital resources do not predict accuracy of secondary trauma triage - A population-based analysis. Journal of Trauma and Acute Care Surgery., 88(2), 230-241.