מתקצר: ד"ר יאיר עדן

לטקסט המלא

בשנות הארבעים של המאה ה -20 , תרופות כימותרפיות שפותחו ניתנו ישירות לווריד.

 באמצע המאה רופאים ומדענים חיפשו דרכים להשיג טיפול אזורי שיעצים את הריכוזים הציטוטוקסיים וימזער תופעות לוואי מערכתיות.

כבר בתחילת שנות ה -50 הוחדרו מינונים בודדים של חומרים כימותרפיים ישירות לעורק הכבד (HAI) אולם הרציונל להזרקה ישירה לעורק זה, התחזק בניסויים בבעלי חיים שנערכו בשנת 1954, הודות לתגלית מקרית במהלך חקירת מחזור הדם הכבדי בארנבות.

גידולים בכבד לא נצבעו שר הוזרקה דיו לווריד השער, ואילו רקמת הכבד בין הגידולים הפכה לשחורה מאוד. מכאן הגיעו החוקרים למסקנה כי גרורות בכבד מקבלות אספקת דם  כמעט אך ורק דרך עורק הכבד, ואילו הפטוציטים תקינים מקבלים את מרבית אספקת הדם שלהם מהווריד הפורטלי. מחקר בכימותרפיה אזורית לכבד התרחב בשנות השישים עם ניסויים שעסקו בתרופות ציטוטוקסיות שונות שהועברו באמצעות עירוי תוך-עורקי מתמשך.

שיטה זו שונה ממתן תוך ורידי עקב הלחץ היחסי שכנגדו מערכת העירוי חייבת לפעול בכך שהראשון מחייב משאבות לדחיפת התרופות.  

מכשירי אינפוזיה מוקדמים היו קשיים לתפעול  טכני והציבו וסיכונים ,שאפשרו שימוש בבתי חולים.  ההתקדמות הטכנולוגית המשמעותית הושגה בשנת 1970 בצורת משאבה מושתלת לחלוטין שאפשרה מתן עירוי עורקי במסגרת אשפוז יום בבטחה ובאמינות עם מעט מגבלות יחסית על אורח חיי המטופלים.

פיתוח זה שהתבסס על טכנולוגיית טילים, הביאה לבניית משאבה תת-עורית מושתלת עם מקור כוח "בלתי נדלה" עצמאי המבוסס על שיווי משקל עם שלב האדים שלו, וכתוצאה מכך לחץ אדים שסיפק את מקור הכוח.

בשלושת העשורים האחרונים, הצגת ניסויים מבוקרים אקראיים פוטנציאליים הניבה ראיות מבוססות יותר לשיפור בשיעור התגובה וההישרדות לגישה הסלקטיבית בהשוואה לטיפול מערכתי בחולים נבחרים.

מאז פורסם הניסוי האקראי הראשון ב- HAI בשנת 1987  למעלה מ- 100 פרסומים הראו את יעילות הכימותרפיה האזורית לכבד. גישה זו הראתה תועלת הישרדותית לאחר גרורות בכריתת סרטן המעי הגס, וכטיפול למחלה שלא ניתנת לטיפול ניתוחי בשלב ראשון בהשוואה לכימותרפיה בלבד.

יש לשקול את היתרונות של HAI מול הסיכונים האפשריים.  אחד החסרונות העיקריים של טיפול מכוון כבד הוא התפתחות טרשת והצירויות של מערכת המרה.  

בניסוי שנערך לאחרונה התפתח סיבוך זה בקרב 6.7% מתוך 208 חולים שטופלו בגרורות בכבד שמקורן בסרטן המעי הגס. חיסרון  נוסף של HAI טמון בכך שגישה זו עלולה לסבך ואף למנוע טיפולים אחרים ישירים בכבד כגון רדיוא-אמבוליזציה של אטריום -90 וכימואמבוליזציה.

 סיכום:

ההבנה כי מתן כימותרפיה אזורית לכבד נושאת את היתרון המשמעותי של מקסימום ריכוז מקומי של חומרים ציטוטוקסיים, ובמקביל מזעור השפעה מערכתית לא רצויה הובילה לשיתופי פעולה בין מנתחים, אונקולוגים רפואיים ומהנדסים שמטרתם לפתח טכניקות משופרות של ניהול ומתן כימותרפיה תוך-כבדית.

Roi Anteby MD , Nancy Kemeny MD , Peter T. Kingham MD, FACS et al. Getting Chemotherapy Directly to the Liver: The Historical Evolution of Hepatic Artery Chemotherapy. JACS