לטקסט המלא

טיפול כירורגי באשפוז בארה"ב מתבצע בכ- 8.3 מיליון מטופלים ואחראי להוצאות מוערכות של כ- 159 מיליארד דולר. בכל רמה, המערכות המממנות ואלו המספקות טיפול כירורגי מתמקדות יותר ויותר במקסום הערך של הטיפול הניתן.

אחד ההיבטים החשובים ביותר של התמקדות זו הוא מדידה, ניתוח ופרשנות של תוצאות כירורגיות. סיבוכים לאחר הניתוח מוכרים באופן נרחב כמניע חשוב בעלויות הטיפול הכירורגי ומשקפים ישירות את טיבו.

מדידת תוצאות כירורגיות איננה משימה פשוטה. באופן כללי, משתמשים בשני מקורות נתונים שונים למדידת תוצאות כירורגיות: נתונים מנהליים ונתוני רישום. נתונים מנהליים נוצרים באופן אוטומטי כחלק מפעילות פיננסית בבתי חולים ומשמשים יותר ויותר סוכנויות פדרליות וצדדים שלישיים כבסיס לדיווח ציבורי ולתשלום עבור ביצועים. נתוני הרישום נאספים בדרך כלל באמצעות צוות עם הכשרה ספציפית, ולנתונים אלה לרוב יש פירוט מדויק ונרחב יותר לגבי תופעות קליניות.

מספר מחקרים עדכניים מצאו מידה מטרידה של אי דיוק פוטנציאלי ברמת המטופל של סיבוכים הן בנתונים הניהוליים והן בנתונים הלאומיים לתוכנית לשיפור איכות כירורגית NSQIP.

סיבוכים, לעומת זאת, אינם הסוג היחיד של נתוני קלט המשמשים לקביעת והשוואה בין תוצאות כירורגיות. לא פחות חשובה היא מערכת שמייצרת כראוי אומדן של הסיכון הטמון בשלב הכירורגי של טיפול, המבוסס על נתונים זמינים בנוגע לתחלואה נלווית ברמת המטופל והטיפול שניתן.

חשוב לייצר פרופיל מפורט של תחלואה נלווית בכדי להתאים את הסיכון לתוצאות ולאפשר השוואות בין-מוסדיות ללא משוא פנים.

פרופיל סיכון חולה זה נוצר על ידי נתוני ניהול ורישום כאחד, אך מידת ההתאמה בין שתי המערכות הללו לא נחקרה עד כה. מחקר זה נועד לנתח התאמה בין נתוני ניהול לרישום בקביעת תחלואה נלווית ברמת המטופל. על בסיס מחקרים קודמים שתיעדו הסכמה לקויה בין שני סוגי הנתונים הללו בקביעת התוצאות, שיערנו כי ההתאמה בין נתוני ניהול לרישום תהיה גם גרועה. בנוסף ניסינו לנתח את ההבדלים בהתנהגות הקידוד ברמת בית החולים.

לנוכח התמריץ הכספי לזיהוי מצבים נלווים, שיערנו כי בתי חולים מסוימים עשויים להיות "אגרסיביים" יותר מאחרים בקידוד של תחלואה נלווית ברמת המטופל. התוצאות של ניתוחים אלה נועדו ליידע את הצרכנים בנתוני תוצאות כירורגיות בנוגע לתחומי אי דיוק והטיה פוטנציאליים.

שיטות:

קבוצה של פעולות אשפוז (משך השהייה יום אחד או יותר) הושגה מ 8 בתי חולים. בתוך כל בית חולים אוחדו נתוני התוכנית הלאומית לשיפור איכות כירורגית (NSQIP) לנתונים מינהליים פנימיים-מוסדיים.

12 מצבי תחלואה שונים (סוכרת, יתר לחץ דם, אי ספיקת לב, תלות בהמודיאליזה, אבחון סרטן, מחלת ריאות חסימתית כרונית, מיימת, אלח דם, עישון, סטרואידים, אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות חריפה וקוצר נשימה) נותחו במונחים של הסכמה בין נתונים ניהוליים ו- NSQIP.

תוצאות:

ארבעים ואחד אלף ארבע מאות שלושים ושניים אשפוזים כירורגיים נכללוו במחקר זה. ההתאמה בין שני מקורות הנתונים נעה בין 0.79 (סוכרת) ל 0.02 (קוצר נשימה). השונות בין בתי חולים בהתאמה כומתה באמצעות מבחן הומוגניות.

בבדיקה זו נמצא שוני משמעותי בין האתרים ברמה של P <0.001 לכל אחת מהתחלואה הנלווית למעט דיאליזה (P = 0.07) ואי ספיקת כליות חריפה (P = 0.19). ממצאים אלה מרמזים על הבדלים משמעותיים בין בתי חולים ביצירת נתוני תחלואה נלווית שלהם.

סיכום:

מחקר זה מגלה הבדלים משמעותיים באופן בו נתוני ניהול לעומת הרישום מעריכים את התחלואה הנלווית ברמת המטופל. הבדלים אלה מדאיגים את המטופלים, המשלמים והספקים, שלכל אחד מהם היה אינטרס לשלמות הנתונים הללו. הגדרות סטנדרטיות של תחלואה נלווית וביקורות תקופתיות נחוצות על מנת להבטיח דיוק נתונים ומזעור הטיה.

Etzioni, David A. MD, MSHS∗,†; Lessow, Cynthia RN∗,†; Bordeianou, Liliana G. MD, MPH‡; et al. Concordance Between Registry and Administrative Data in the Determination of Comorbidity. A Multi-institutional Study. Annals of Surgery: December 2020 - Volume 272 - Issue 6 - p 1006-1011.