מתקצר: ד"ר יאיר עדן

לטקסט המלא

מבוא: טראומה נותרה גורם תמותה מוביל בעולם, וניהול פצועים שנפגעו ונמצאים בסיכון לדימום התפתח לאורך זמן. שינויים בניהול, בכללם מניעת קרישיות יתר על ידי מתן רכיבי דם ונוזלים ביחס מוגדר וטיפול אנטי-פיברינוליטי מוקדם בחומצה טרנקסמית (tranexamic acid) תורמים לשיפור התוצאות.

התערבויות הניתנות לפצועים שנפגעו במהלך הטיפול לפני בית החולים, קרוב למועד הפציעה, מביאות לתוצאות משופרות ולהישרדות.

הסיכונים והיתרונות הקשורים למתן חומצה טרנקסמית טרום בית החולים, לפני הערכת מרכז טראומה, אינם ידועים. אין עדויות באיכות גבוהה המוכיחות את היעילות והבטיחות של מתן חומצה טרנקסמית טרום ההגעה לבית החולים.

המחקר של מתן חומצה טרנאקסמית במהלך פינוי רפואית אווירי וקרקעי (STAAMP) בודק את ההשפעה הקלינית והבטיחות בשלב הטיפול לפני בית החולים של מתן חומצה טרנאקסמית. שיערנו כי מתן מוקדם של חומצה טרנאקסמית בסביבת טרום בית החולים ישפר את התמותה למשך 30 יום.

תכנון, הגדרה ומשתתפים: ניסוי קליני אקראי, רב-מרכזי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו,.  כלל פצועים עם תת לחץ דם לפני בית החולים (לחץ דם סיסטולי ≤90 מ"מ כספית) או טכיקרדיה (קצב לב ≥110 / דקה). ) לפני ההגעה לאחד מבין 4 מרכזי טראומה ברמה 1 בארה"ב, תוך שעתיים של פציעה, החל מ -1 במאי 2015 ועד 31 באוקטובר 2019.

התערבויות: פצועים קיבלו 1 גרם של חומצה טרנקסמית לפני האשפוז (447 פצועים) או פלצבו (456 פצועים) שהוזרקו למשך 10 דקות ב 100 מ"ל תמיסת מלח. בתכנית האקראיות נעשה שימוש בהקצאות שלב לפני בית החולים ובבית החולים.

התוצאות והמדדים העיקריים: תמותה של 30 יום מכל הסיבות.

תוצאות: בסך הכל 927 פצועים בגיל ממוצע 42 שנים; 686 מהם [74.0%]  גברים, עמדו בתנאי הסף להצטרפות למחקר. 460 נבחרו למתן חומצה טרנקסמית; 467 למתן פלצבו. קבוצת המחקר עם 'כוונה לטפל' כללה 903 מטופלים: 447 בזרוע החומצה הטרנאקסמית ו 456 בזרוע הפלצבו. התמותה לאחר 30 יום הייתה 8.1% בחולים שקיבלו חומצה טרנקסמית לעומת 9.9% בחולים שקיבלו פלצבו (P = .17).

תוצאות ניתוח רגרסיה אימת כי מתן חומצה טרנקסמית לא היה קשור לירידה משמעותית בתמותה במהלך 30 יום מהפציעה.

בהשוואה בין אפקט של חומצה טרנקסמית,  בתקנון לפי זמן  עד לטיפול וחומרת הלם  תמותה של 30 יום הייתה נמוכה יותר.

כאשר חומצה טרנאקסמית ניתנה תוך שעה אחת מהפציעה. פצועים בהלם חמור (לחץ דם סיסטולי ≤70 מ"מ כספית) שקיבלו חומצה טרנקסמית הראו תמותה נמוכה יותר של 30 יום בהשוואה לפלצבו (P <.003).

מסקנות ורלוונטיות: בקרב פצועים שהיו בסיכון לדימום, חומצה טרנקסמית שניתנה לפני האשפוז לא הביאה לירידה משמעותית בתמותה של 30 יום.

מתן התרופה במתאר טרום בית החולים לא הביא לשכיחות גבוהה יותר של סיבוכים טרומבוטיים או תופעות לוואי.

חומצה טרנאקסמית שניתנה לפצועים שנפגעו בסיכון לדימום במצב טרום בית החולים בטוחה וקשורה לתועלת הישרדותית בתתי קבוצות ספציפיות של חולים.

Francis X. Guyette, MD, MPH1; Joshua B. Brown, MD, MSc2; et lTranexamic Acid During Prehospital Transport in Patients at Risk for Hemorrhage After InjuryA Double-blind, Placebo-Controlled, Randomized Clinical Trial. JAMA Surg. 2021;156(1):11-20. doi:10.1001/jamasurg.2020.4350