סקירה של יום עיון בנושא: הורמונים נקביים וסרטן השד.

המנחה: ד"ר יצחק פפו, המכון לבריאות השד, ביה"ח אסף-הרופא.
מאת: ד"ר יצחק פפו.
המקום: פגישת החברה הישראלית למחלות השד בחסות האגודה למלחמה בסרטן בישראל, נערך בבית האגודה למלחמה בסרטן - בית מטי אולם סוזי, רח' רביבים 7, גבעתיים.
התאריך: יום שישי 7.9.2007

הרקע: החברה הישראלית למחלות השד הינה חברה המאחדת בתוכה את כל בעלי המקצועות הרפואיים העוסקים במחלות השד, ובעיקר בסרטן השד: הגילוי והטיפול בו. חברה זו מאגדת בתוכה כירורגים, אונקולוגים, רנטגנולוגים, פתולוגים, אפידמיולוגים ורופאי רפואה גרעינית. כמו כן חברים בחברה אחיות ואחים ממקצוע הסיעוד שעוסקים בטיפול במחלות השד מהזוויות השונות.
פרופ' ר. אורדע, יו"ר החברה הישראלית למחלות השד: אחת לחודשיים עד שלושה חודשים נפגשים חברי החברה, ליום עיון המוקדש לנושא מסוים בתחום זה. הפעם הנושא הוקדש לבחינת הקשר בין הורמונים נקביים וסרטן שד. הנושא נבחן מהיבטיו השונים ונערך דיון בכל תחום בין המשתתפים.

בחלק הראשון נבחן הקשר בין טיפולי הפריה חוץ-גופית (IVF) וסרטן שד:
ד"ר ל. לרנר-גבע ממכון גרטנר במרכז הרפואי שיבא סקרה את הידע הקיים בספרות. מסתבר כי בכל סוג של מחקר אפידמיולוגי נמצאים מספרים דומים של מחקרים המורים על קשר או חוסר קשר בין טיפולי הפריה לסרטן שד. בבדיקת IVF נמצאו 5 מחקרים ששללו את הקשר ואחד, מבי"ח "הדסה" עין כרם, שכן הראה קשר ביניהם.
 

ד"ר י. פפו מהמרכז הרפואי "אסף הרופא" סיפר על מחקרו, בו עקבו אחר כל הנשים שטופלו ב-IVF   ב "אסף הרופא". מדובר בסדרה של 3350 נשים, שהיו במעקב מחקרי מסודר במשך מעל 8 שנים בממוצע, ונמצאה בו עליה בשיעור של 40% בסרטן השד, יחסית לאוכלוסיה הרגילה, שלא השיגה משמעות סטטיסטית. עיקר העלייה נמצאה בנשים מעל גיל 40 , בנשים שטופלו מעל 4 מחזורי טיפול, בנשים עם סיפור משפחתי של סרטן שד, או בנשים עם אי-פריון הורמונאלי.
 

עבודה נרחבת בנושא הוצגה גם ע"י ד"ר ת. אלוייס מ"הדסה", בה נבדקו שיעורי התחלואה בסרטן שד בנשים לא-פוריות. מתוך 7162 נשים שעברו טיפוליIVF  ב-41 נשים (0.57%) התגלה סרטן שד, במעקב של 18 שנים. גם בעבודה חשובה זו נמצא כי נשים, שטופלו בIVF  אחרי גיל 30 היו בסיכון יתר לפתח סרטן שד. בשתי העבודות הנ"ל לא נמצאו מאפיינים שונים בסרטן השד באותן הנשים, פרט לריבוי יחסי של גידולים חיוביים לקולטנים לאסטרוגן.
 

בחלק השני נבחן הקשר בין השימוש בהורמונים תחליפיים (HRT) וסרטן שד:
חלקו השני של המפגש יוחד לשתי הרצאות מאלפות בעד ונגד השימוש בהורמונים תחליפיים (HRT ) בנשים לאחר הפסקת הוסת. פרופ' א. בז'זינסקי ממחלקת נשים ב"הדסה" טען, שעד היום העבודות שמתנגדות ל-HRT לוקות מבחינה סטטיסטית, ומאידך גיסא, יתרון השימוש בהם עולה לאין ארוך על הנזקים שעלולים להופיע מהתרופות.
 

לעומתו טען ד"ר א. שלמון מהמחלקה לאונקולוגיה באותו בית חולים, כי אין מקום לשימוש בטיפול הורמונאלי חליפי לצורך מניעת תחלואה בנשים לאחר גיל המעבר. בנשים הסובלות מתסמיני גיל המעבר יש מקום לשקול את הטיפול בכפוף לדיון מפורט על היתרונות והסיכונים ובכפוף לרקע הרפואי של המטופלת, ואילו הטיפול באוסטיאופורוזיס צריך לכלול במרבית המקרים תרופות ממשפחות אחרות.
 

בהמשך הוזמן פרופ' א. פרידמן, מנהל היחידה לגנטיקה רפואית במרכז הרפואי "שיבא", לחוות את דעתו בנושא ההשלכות של טיפולים הורמונאליים שונים בנשאיות של מוטציות BRCA 1/2 . הוא טען כי נשים אלו, פרט לקבוצה קטנה מביניהן, יכולות להשתמש הן בגלולות למניעת הריון והן בHRT- , ולפעמים אפילו גם לאחר גילוי סרטן שד אצלן. לגבי תרופת הטמוקסיפן (Tamoxifen ), ציין המרצה כי ישנן הוכחות בספרות כי היא עשויה לשמש כגורם מונע סרטן שד בנשאיות.
 

המפגש המעניין הסתים בהצגת שני מקרים של סרטן שד מפושט ,שהוצגו ע"י ד"ר בלה קאופמן, מנהלת היחידה לטיפול בסרטן שד - באונקולוגיה במרכז הרפואי "שיבא". השאלה שהועלתה, הן אתית והן רפואית, הייתה, האם ניתן לאפשר לנשים כאלו להרות וללדת ילדים. התקיים דיון ער בנושא.