מתקצר: ד"ר יאיר עדן

לטקסט המלא

אבנים בצינור המרה המשותף אינן נדירות ומאובחנות אצל כ -3% עד 16% מהמטופלים עם אבנים סימפטומטיות בכיס המרה. כיום הטיפול המועדף הוא ספינקטורומיה אנדוסקופית לפני הניתוח והוצאת האבנים מלווה בכריתת כיס המרה בגישה לפרוסקופית. החיסרון של גישה זו הוא הסיכון לפגיעה בשריר הסוגר ובכך לגרום לרפלוקס  מהתריסריון לדרכי המרה, שהוא הגורם העיקרי להישנות מחלת אבנים בטווח הארוך. בנוסף, ריפלוקס עלול לגרום לדלקת כרונית ,כולנגיטיס ולתהליכים דלקתיים ארוכי טווח שעשויים להיות קשורים לקרצינומה של דרכי המרה.

במקביל הפעולה האנדוסקופית קשורה לעיתים קרובות לסיבוכים חמורים כגון דימום, התנקבות ודלקת בלבלב. למרות שנעשו מספר מחקרים השוואתיים, עדיין לא ברור מהי הגישה הטיפולית המועדפת. מטה-אנליזה שנערכה לאחרונה וכוללת 11 ניסויים קליניים אקראיים מצאה כי לשתי גישות הטיפול יש יעילות ובטיחות דומות,  אולם המחקר היה הטרוגני באופיו.

לפיכך, ערכנו מטה-אנליזה זו תוך שימוש בנתונים עדכניים להשוואת הבטיחות/היעילות בין שתי הגישות בטיפול בחולים עם אבני כיס המרה ואבנים בדרכי המרה במקביל.

שיטות:

חיפוש ספציפי במאגרי מידע מקוונים בוצע מינואר 2006 עד אוקטובר 2017. עובדו התוצאות של בטיחות במהלך התניתוח ולאחריו ויעילות לאחר הניתוח.

תוצאות:

שלושה עשר מחקרים שכללו 1757 מטופלים נכללו לצורך ניתוח במחקר זה. שיעור פינוי אבני צינור המרה המשותף היה גבוה משמעותית בחולים שעברו טיפול ניתוחי בלבד. שיעור האבנים שנותרו, שיעור הישנות מחלת אבנים, משך הניתוח והשהות בית החולים היו נמוכים משמעותית בקרב קבוצה זו. שיעור התמותה היה דומה בין שתי הקבוצות.

סיכום:

המטא-אנליזה המעודכנת מאשרת כי  חקירת דרכי המרה בשילוב כריתת כיס המרה בגישה זעיר פולשנית עדיפה על ניקוי אנדוסקופי מלווה בניתוח הן  בהיבט של בטיחות סביב הניתוח והן ביעילות לאחר הניתוח לטווח קצר וארוך, כך שיש לשקול גישה זו כטיפול אופטימלית עבור מחלת אבני כיס ודרכי המרה.

The Safety and Efficacy of Laparoscopic Common Bile Duct Exploration Combined with Cholecystectomy for the Management of Cholecysto-choledocholithiasis. An Up-to-date Meta-analysis. Pan, Long MD∗,†; Chen, Mingyu MD†; Ji, Lin PhD∗; Zheng, Longbo PhD atal. Annals of Surgery: August 2018 - Volume 268 - Issue 2 - p 247-253