תמיכה תזונתית דרך הוריד נדרשת על מנת למלא את הצרכים התזונתיים של המטופלים אשר אינם מגיעים לדרישות התזונתיות דרך מערכת העיכול. 1
הרכיב השומני הינו חלק אינטגרלי מהתזונה הפראנטרלית, וישנה חשיבות גבוהה לסוג השומן שניתן במטופלים המקבלים הזנה תוך ורידית. 2
בשיחה עם פרופסור זינגר, דנו על תפקיד השומן בהזנה תוך ורידית, יתרונות השימוש בשמן דגים וההשפעות הקליניות על המטופלים.
פרופסור פייר זינגר - מומחה לטיפול נמרץ, גסטרואנטרולוגיה ותזונה.
שאלה: הרכיב השומני בהזנה תוך ורידית מהווה חלק משמעותי מהטיפול התזונתי בחולים הקריטיים. מהי עמדתך לגבי היתרונות הקליניים של תמיסות שומן פראנטרליות המכילות שמן דגים?
תשובה: הוספה של שמן דגים לתמיסות שומן פראנטרליות מהווה התקדמות בהיסטוריה של מתן שומנים תוך ורידיים בעולם. ישנו מקום מכובד מאוד לתמיסות הללו מכיוון שהן יכולות להשפיע בשני הכיוונים של התגובה הדלקתית. מצד אחד, להקטין את התגובה הפרו-דלקתית ומצד שני לחזק את התגובה האנטי-דלקתית. נדיר מאוד שחומרים, תרופות או אפילו תזונה תשפיע על שני האפקטים האלו ביחד ולכן מתן תזונה עשירה בשמן דגים מעניינת ביותר.
שאלה: בהתבסס על ה - 3ESPEN guidelines on clinical nutrition in the intensive care unit 2019, אשר ממליצים על מתן שמן דגים בכמות של 0.1-0.2 גר'/ק"ג ליום לחולה הקריטי. האם ישנם מקרים מיוחדים בהם תמליץ על מתן כמות שמן דגים בכמות גבוהה או נמוכה יותר? כיצד נקבע הטווח המומלץ?
תשובה: מינון זה נקבע ע"י מחקר תצפיתי של Heller 4 שהתבצע בגרמניה, אשר בדק חולים שקיבלו מינונים שונים של תמיסות שומן פראנטרליות עשירות בשמן דגים אל מול ימי האשפוז בטיפול נמרץ. הוא מצא שמשך האישפוז הנמוך ביותר היה כאשר החולים קיבלו מינון של 0.1-0.2גר'/ק"ג/יום, לכן לקחנו כהמלצה את המינון הזה. אין הדבר אומר שמינונים גבוהים יותר לא מומלצים או לא אפשריים. ישנם מצבים שניתן מינונים יותר גבוהים, בעיקר כאשר יש בעיות בתפקודי הכבד. במקרים כאלו לעיתים נחליף את כל התמיסות השומניות לשמן אומגה 3 טהור וכתוצאה מכך נקבל תוצאות קליניות טובות מאוד מבחינת התפקודי כבד. לכן, ההמלצות מבוססות על ימי האשפוז בטיפול נמרץ, אולם יש אינדיקציות נוספות רלוונטיות, אשר דורשות מינונים גבוהים יותר.
שאלה: בקביעת הזנה תוך ורידית לחולי טיפול נמרץ, כיצד אתה משקלל את חשיבות החלבון אל מול השומן?
תשובה: באמצעות קלורימטר ומדידה של חנקן בשתן, אנו מצליחים לחשב את כמות הפחמימות והשומנים שהגוף צורך, ואת הנתון הזה אנו משווים לכמות שאנו נותנים בהזנה תוך ורידית. למעשה אנו עדים לכך שהגוף משתמש בהרבה יותר שומנים ממה שאנו נותנים בהזנה לחולה הקריטי. גם המחקרים מוכיחים שככל שהחולה במצב קריטי יותר הוא זקוק ליותר שומנים. המסקנה היא ששומנים הם טובים וחיוניים לחולה הקריטי. התפקיד שלנו הוא לספק מספיק שומן בהזנה, אולי אפילו על חשבון החלבון בתמיסה.
1. Pironi L, Boeykens K, Bozzetti F, et al. ESPEN guideline on home parenteral nutrition. Clin Nutr. 2020;39:1645–66.
2. Martindale R.G., Berlana D., Boullata J.I., Cai W., Calder P.C., Deshpande G.H., Evans D., Garcia-De-Lorenzo A., Goulet O.J., Li A., et al. Summary of Proceedings and Expert Consensus Statements From the International Summit “Lipids in Parenteral Nutrition ”. J. Parenter. Enter. Nutr. 2020;44:S7–S20. doi: 10.1002/jpen.1746
3. Singer P, Blaser AR, Berger MM, Alhazzani W, Calder PC, Casaer MP, Hiesmayr M, Mayer K, Montejo JC, Pichard C, et al. ESPEN guideline on clinical nutrition in the intensive care unit. Clin Nutr. 2019;38(1):48–79.
4. Heller, A. R., Rössler, S., Litz, R. J., Stehr, S. N., Heller, S. C., Koch, R., & Koch, T. (2006). Omega-3 fatty acids improve the
Imagediagnosis-related clinical outcome*. Critical Care Medicine, 34(4), 972–979
73-JAN-2022
ביוגרפיה:
פרופ' זינגר הוא המנהל הכללי של מחלקת טיפול נמרץ ושל המכון לתזונה ומחקר במרכז רפואי רבין, בית החולים בילינסון, מאחוריו יותר מ-30 שנות מחקר קליני וניסיון אקדמי
בנוסף הוא פרופסור מן המניין להרדמה וטיפול נמרץ באוניברסיטת תל אביב ושימש בתור יו"ר האגודה האירופית לתזונה קלינית ומטבוליזם (ESPEN) - בשנים 2004-2008 .
פרופסור זינגר מכהן כיו"ר החברה הישראלית לתזונה קלינית ומנהל את מרפאת המעקב להזנה תוך ורידית ביתית בבילינסון.
בחסות:
למידע נוסף יש לפנות למחלקת הרפואה בניאופרם, טל': 1-800-250-255, פקס: 03-9373716, בניין ניאופרם, רח' השילוח 6 ,ת.ד. 7063 ,פתח תקוה 4917001