עד מעמד הבחינה אמור המתמחה להכיר על בוריו את החומר התיאורטי מספרי הלימוד המומלצים אך לא רק.

על הנבחן לגלות ידע ושליטה בספרות מקצועית ובמאמרים רלוונטיים עם דגש מיוחד על נושאים שבמחלוקת תוך כדי היכרות עם הגישות השונות המקובלות.

לא ניתן להסתפק בגישה המקובלת במחלקה בה התמחה סיים התמחותו ועליו להכיר לעומק דרכים נוספות לפתרון הבעיה, ככול שקיימות.

ההכנה לבחינה מסתמכת על –

1. לימוד ליד מיטת החולה במהלך שנות ההתמחות במחלקה בה התמחה. הכשרה זו מקנה  לנבחן יכולת ניהול מקרה, דיון על הגישות לטיפול נאות, כולל הגישה הניתוחית. 
2. לימוד תיאורטי מספרי הלימוד במהלך כל ההתמחות.
3. טרם הבחינה - סיכום ספרות מקצועית רלוונטית. לשם כך זכאי הנבחן לחודש חופשה, בתשלום, בו עליו לנצל את הזמן על מנת ללמוד את החומר התיאורטי.
    

עד כה היה מקובל כי מתמחים נחשפים לסימולציות בחינה בפגישות עם מומחים מבתי החולים השונים. בממוצע פנה מתמחה ל-4-5 בתי חולים שונים במהלך תקופת ההכנה לבחינה ובהם פגש מספר לא מבוטל של מומחים לצורך ההכנה לבחינה.

היתרונות של שיטה זו הינם ברורים: הסימולציות מדמות בחינה ומעמידות את הנבחנים במבחן המציאות של מחלקות שונות בארץ ובפרופורציה להכנה של נבחנים אחרים איתם הם מבצעים את הסימולציות.

עם זאת החסרונות רבים. המתמחים נוסעים מאות קילומטרים בתקופת ההכנה לבחינה, ישנו קושי רב לסטנדרטיזציה של ההכנה ולעיתים קרובות ההכנה בין מועד אחד למשנהו שונות באופן מהותי.

לאור כל זאת איגוד הכירורגים באמצעות ועדת החינוך ראה לנכון ליזום קורס השתלמות הכנה מוסדר לבחינת ההסמכה.